ביטוח מקיף נועד לתת מענה לשני צרכים עיקריים : נזק לרכב כתוצאה מתאונה (ונזק לאחרים במסגרת ביטוח צד ג' שכלול במקיף) ופיצוי במקרה של גניבת הרכב המבוטח. רכבים מסויימים או רכבים שממוקמים באיזורים מסויימים בארץ, נמצאים בסיכון גבוה לגניבה, מה שגורם לחברות הביטוח להציב תנאי מיגון מיוחדים כחלק מתנאי הפוליסה.
מנעולים
מנעולים להגה, לתיבת ההילוכים או לגלגלים, הם אמצעי מיגון מהדור הישן, שכמעט ולא נמצאים היום בשימוש וגם חברות הביטוח ממעטות לדרוש אותם. המנעולים השונים יכולים להרתיע פורץ או להקשות על פורץ לא מיומן, אך עבור פורץ נחוש ומנוסה מדובר בגורם מעכב בלבד ולא אמצעי שיכול למנוע גניבה.
אימובילייזר וקודנית
שני אמצעי המיגון השכיחים ביותר הם האימובילייזר והקודנית. אימובילייזר הוא מעין התקן מגנטי המורכב לצד ההגה ומזהה צ'יפ שנמצא ברשות בעל הרכב. בלעדיו לא ניתן להניע את הרכב – לא באמצעות מפתח מזוייף ולא באמצעות חיבור חוטי חשמל של מנגנוני ההצתה. קודנית היא יחידה המקובעת אף היא לצד ההגה, המאפשרת הנעה רק לאחר הקשת קוד סודי. כאמור, ברוב המקרים, חברת ביטוח רכב תחייב התקנה של אחד משני האמצעים האלה כתנאי מקדים לרכישת ביטוח מקיף.
אזעקה
במקביל לאימובילייזר או לקודנית, מחייבות רוב החברות בהתקנת אזעקה. מערכת החיישנים של האזעקה מזהה ניסיון לפתוח או להזיז את הרכב כשהוא נעול, כשלבעל הרכב יש שלט שמאפשר כיבוי שלה לטובת פתיחת הרכב לקראת נסיעה. האזעקה הסטנדרטית פועלת על ידי צפצוף רם, שיכול להרתיע גנב שמנסה לפרוץ מתוך יישוב, כיוון שהיא יכולה להזעיק אל הרכב את בעליו או להעיר את תשומת ליבם של תושבים אחרים.
מערכות איתור
רכבים גניבים – כאלה שקל לגנוב או שיש להם ביקוש בקרב גנבי מכוניות, או רכבים שבעליהם גרים באיזורים מועדים לגניבה, בעיקר מעבר לקו הירוק או בצפון ומרכז הנגב, נדרשים לפעמים לשלב ברכב גם מערכת איתור, כמו זו של חברת איתוראן. מערכות האיתור משדרות, באמצעות מערכת לווינית את מיקום הרכב בכל זמן נתון – כך שניתן לעקוב אחר מיקומו אחר שהוכרז עליו כגנוב, לאתר אותו ולפעמים גם לתפוס את הגנב 'על חם'.
כל אחד מאמצעי המיגון הנדרשים על ידי חברות הביטוח מספק מענה הולם על פי רמת הסיכון של הרכב מפני גניבה. המערכות המתקדמות יותר, כמו מערכות האיתור, יקרות ולכן מעלות את סך העלות של ביטוח הרכב – אולם כשמדובר ברכב בסיכון גניבה גבוה, הן מחוייבות המציאות.
